אי הגעתו של בוחן תנועה לזירת תאונה- מחדל חקירתי

לצערנו הרב תאונות דרכים מתרחשות מידי יום, אנו חשופים לתוצאותיהן ההרסניות, לנזק ועוגמת הנפש הנגרמים עקב כך.
תאונות הדרכים מסווגות למספר קטגוריות, כאשר אחת מהן מסווגת כ- "תאונת דרכים עם חבלות של ממש", מדובר בסוג תאונת דרכים אשר נפוצה מאוד במחוזתינו.
כאשר מדובר בתאונה עם חבלות של ממש, החוק בישראל מחייב פסילת רישיון הנהיגה למשך שלושה חודשים לפחות. נשאלת השאלה, האם בכל תאונת דרכים עם חבלות של ממש, יישלל רישיונו של הנהג הפוגע? עמדת התביעה המשטרתית בנושא זה היא לרוב במקרים אלו לבקש את פסילת המינימום המחויבת בחוק. הסנגור המייצג את הנאשם תפקידו להציף בפני בית המשפט עובדות המעלות תהיות וספק בקשר לאחריותו של הנאשם לקרות התאונה.
לפנינו דוגמא של נהג אשר הואשם בנהיגה בחוסר זהירות, עת סטה ימינה מכיוון נסיעתו על מנת להיכנס לחנייה, כאשר באותה עת רכב הנהג המעורב על אופנועו מימינו של הנאשם. טענת התביעה כי הנהג הפוגע עת פנה ימינה לא נתן תשומת לב מספקת לדרך ולהימצאותו של רוכב האופנוע, פגע בו וגרם לתאונת דרכים שתוצאותיה חבלות של ממש, לטענת התביעה אילו היה מביט במראה הימנית היה יכול למנוע את התאונה.
הנאשם מצידו טען כי אכן התכוון לפנות ימינה, האט רכבו, אותת על כוונתו ואף הבחין ברכב אשר נסע אחריו כי הלה עצר את רכבו כדי לאפשר לנאשם לפנות ימינה. או אז לאחר ששוב הביט הנאשם במראות רכבו החל בפנייתו ימינה, שמע חבטה בצידו הימני של רכבו והבחין ברוכב האופנוע כאשר הוא נופל.
במהלך דיון ההוכחות נשאלה השאלה המרכזית אותה יש לבדוק, האם בעת פנית הנאשם ימינה, היה רוכב האופנוע בתחום שדה ראייתו של הנאשם? לשם קביעת עובדה זו אנו נזקקים לשני נתונים חשובים: (1) מהו שדה הראייה לאחור מכיוונו של הנאשם לכיוונו של הנהג המעורב. (2) היכן היה הנהג המעורב ממוקם ומה מהלך נסיעתו.
במהלך הדיון הסתבר כי למקום כלל לא הגיע בוחן תנועה על מנת לערוך את בדיקותיו. כב' השופט ציין בהחלטתו כי: "[...] מדובר במחדל חקירתי משמעותי ביותר בגינו אין בפני בימ"ש כל נתון המלמד מה הייתה יכולתו של הנאשם לראות את הנהג המעורב רכוב על אופנועו טרם התאונה".
זאת ועוד, הסנגור העלה סתירות משמעותיות בעדויות רוכב האופנוע אותן מסר במשטרה לבין עדותו בבית המשפט. בית המשפט החליט לזכות את הנאשם היות ולא יכול היה לקבוע בוודאות שרוכב האופנוע לא ניסה לעקוף מצד ימין ולכן קיים הספק הסביר המצדיק שהנאשם ייהנה מזיכויו.
אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי, ואין האמור בו מהווה ייעוץ משפטי.