הגנת הפרטיות באינטרנט

רשת האינטרנט פתחה בפנינו עולם חדש של מידע המהווה לעיתים מקור לבעיות בשל חשיפת יתר של מידע אישי ורגיש אודות כל אחד מאיתנו כלפי כולי עלמא. על אף העובדה כי מהפכת האינטרנט הובילה לשינוי במעט במשמעותו של מושג הפרטיות ממשמעותו בעולם הגשמי - הגולשים באינטרנט נותרו עדיין אחראיים לתכנים פוגעניים שהועלו על-ידם בזירה הדיגיטילית. לאור האמור וכפי שיפורט להלן, לנפגע מהפרת הפרטיות באינטרנט קיימים כלים משפטיים רבים לצמצום הפגיעה בפרטיותו תוך קבלת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק מצד הפוגע.
נושא הגנת הפרטיות באינטרנט הוא תחום אשר מטריד לא מעט משתמשים אשר חוששים כי מידע אישי אודותיהם יגיע לידיים זרות וייעשה בו שימוש לרעה. לא חייבים להיות בעלי חברה גדולה על מנת שמישהו ירצה לרגל אחרינו ולהחדיר למחשב שלנו סוס טרויאני או תוכנת מעקב. למעשה מספיק שמישהו ישלוף את פרטי כרטיס האשראי שלנו או יפרסם נתונים מוצנעים שמסרנו, באמצעות הודעה פרטית בדואר האלקטרוני או רשת חברתית כלשהיא, על מנת שייפגע בפרטיות שלנו בצורה חמורה.
מהי פגיעה בפרטיות?
סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר פגיעה בפרטיות כדלהלן:
1.בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו;
2. האזנה אסורה על פי חוק;
3. צילום אדם כשהוא ברשות יחיד;
4. פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
5. העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נודע לפרסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשותו מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו 15 שנים ממועד כתיבתו;
6. שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו לשם רווח;
7. הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם;
8. הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
9. שימוש בידיעה על ענייניו האישיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
10. פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
11. פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו או להתנהגותו ברשות היחיד.
פגיעה בפרטיות באינטרנט
מבחינה חוקית, נושא הפרטיות באינטרנט אינו מעוגן בחוק ספציפי, אך ניתן למצוא לו התייחסות בחוק להגנת הפרטיות ובחוק המחשבים.
הפגיעה בפרטיות ברשת האינטרנט מחולקת לשני סוגים: האחד נוגע לחדירה למידע ממוחשב והשני נוגע להפצה לא מורשית של מידע ממוחשב. ההתפתחויות הטכנולוגיות והתפשטותה של רשת האינטרנט, יצרו סוגיות משפטיות חדשות שעל הדין להתמודד עמן, שכן כיום קיימת גישה המונית ולעיתים גם לא מבוקרת למידע אישי של כל אחד מאיתנו כגון: שם, כתובת, תעודת זהות, טלפון, פרטי כרטיס אשראי, פרטי חשבונות וירטואליים, כתובות אינטרנט (IP), שימוש בטכנולוגית ה-Cookies, הפצת דואר זבל אלקטרוני וכדומה.
חוק הגנת הפרטיות, אשר נחקק טרום ימי האינטרנט,קובע שני סוגים של סנקציות בגין פגיעה בפרטיות, האחת סנקציה פלילית והאחרת סנקציה אזרחית. סעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות קובע, כי "פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש) יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה". לעומת זאת, סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה פרטיות הינה עבירה פלילית וכלשון החוק "הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו- (9) עד (11) דינו- מאסר חמש שנים.
חוק הגנת הפרטיות קובע כי כל מי שמקים מאגר מידע אלקטרוני, חייב לאבטח אותו ולא להשתמש במידע המצוי בו לצרכים אחרים מאלו שעליהם הצהיר. מכיוון שעבירה על חוק הגנת הפרטיות היא גם עבירה פלילית שדינה חמש שנות מאסר, הרי שמי שעובר על חוק זה עלול להזדקק לשירותיו של עורך דין פלילי, ויותר ספציפית, עורך דין לדיני אינטרנט (ככל שרשויות האכיפה מגבירות את יכולתן בתחום, כך שילובים כאלו נעשים יותר ויותר נפוצים).
עם זאת, לרשויות האכיפה ובכלל זאת המשטרה, אין כיום אמצעים מספיקים על מנת לאכוף את הסעיפים הרלוונטיים בחוק וסביר להניח שרוב האנשים שמחזיקים במאגרי מידע ברשת האינטרנט אינם טורחים כלל לרשום אותם במשרד המשפטים כפי שדורש החוק. ב-2010 אמנם הוצעה הצעת תיקון מקיפה לחוק על ידי משרד המשפטים, אך מאז עדיין לא אושרה בפועל.
חוק המחשבים
חוק נוסף שמתייחס לנושא הוא חוק המחשבים. חוק זה מתייחס אל עבירות המתבצעות כלפי מחשב ולא לעבירות פליליות "קלאסיות" שמתבצעות באמצעות מחשב כדוגמת הימורים בלתי חוקיים דרך רשת האינטרנט. בין היתר קובע חוק המחשבים כי מי שחודר למחשב ללא רשות בעליו (שלא כדין) במטרה לגנוב מידע או לשבש אותו, עובר עבירה פלילית שדינה הוא עד שלוש שנות מאסר. לצורך העניין, אין זה משנה אם העבירה בוצעה פנים מול פנים או במרחב הווירטואלי, ולכן גם מי שמתחבא מאחורי זהות בדויה וחודר לחשבון דואר אלקטרוני או חשבון ברשת חברתית של אדם שאינו מכיר כלל לצורת התחזות אליו או פרסום מידע רגיש אודותיו, יכול להיות מואשם בעבירה פלילית.
מכיוון שגם חוק המחשבים עצמו לא מתייחס ספציפית אל רשת האינטרנט שבנויה מרשת עצומה של מחשבים ולא ממחשב בודד, הרי שניתן לפרש את החוק בצורות ואופנים שונים. מסיבה זו, מי שמואשם בעבירה פלילית הקשורה לפגיעה בפרטיות באינטרנט זקוק לשירותיו של עורך דין לדיני אינטרנט אשר מתמצא בכל רזי החוק ויוכל לייצג אותו בבית המשפט.
בהקשר זה, יש לציין כי קל הרבה יותר להוכיח האשמות שמקורן בעבירה על חוק המחשבים ולמשטרת ישראל אף יש מפלג עבירות מחשב שפועל כחלק מיחידת להב 433 ושם דגש מיוחד על עבירות המתבצעות דרך הרשת.

פגעו בפרטיותך באינטרנט?
פנה ללא דיחוי להתייעצות עם עורך דין פלילי המתמחה בהגנת הפרטיות באינטרנט בטלפון 052-6885006 או השאר פרטים ונשמח לסייע ולהציע לך מענה ופתרונות מקצועיים בהתאמה אישית. הפניה אינה כרוכה בהתחייבות כל שהיא מצדך. סודיות מלאה מובטחת.