הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה/הסכם עבודה

29 לאוגוסט 2012

סנקציות, השלכות החוק להגברת האכיפה בדיני עבודה, העברת נטל ההוכחה למעסיק ואחריות נושאי משרה

להלן סקירה תמציתית של הנושא שבנדון.
א. מבוא

1. ביום 21.6.2002 נכנס לתוקפו חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב 2002 (להלן: "החוק").
2. בהתאם לחוק, על מעביד למסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה הוא יפרט את תנאי העבודה של העובד.
3. בנוסף, במקרה שחל שינוי בתנאי העבודה של העובד, על המעביד למסור על כך הודעה על לעובד בתוך 30 יום מהיום שנודע לו על השינוי.

ב. מהן הסנקציות המוטלות על מעסיק/ חברה וכן על נושאי משרה אשר אינם פועלים כמפורט לעיל?

סנקציה מנהלית – קנסות:
4. בהתאם חוק לאכיפת ההגברה בדיני עבודה התשע"ב – 2012, שנכנס לתוקף ביום 19.6.12, משרד התמ"ת מוסמך להטיל על מעסיקים בגין הפרת החוק הנ"ל קנס כספי בשיעור של 20,000 ₪ (40,000 ₪ אם זו הפרה חוזרת).

סנקציה פלילית:
5. בהתאם לחוק הודעה לעובד, מעביד אשר מפר את חובתו כמפורט בסעיפים 1-2 לעיל, דינו הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין – כ- 29,200₪ (הסכום מתעדכן מעת לעת). (מדובר על עבירה של אחריות קפידה).

סנקציה אזרחית:
6. ביום 11.8.11 פורסם תיקון מס' 4 לחוק הודעה לעובד, אשר מטיל סנקציה אזרחית בשל אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה.
7. בהתאם לסעיף 5 לחוק, לביה"ד לעבודה יש סמכויות כדלקמן:
(א)(1)" לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
( 2) ליתן צו עשה לתיקון ההפרה".
(ב)(1).... רשאי הוא לפסוק לעובד פיצוייים שאינם תלויים בנזק (להלן - פיצויים לדוגמה).
(2) פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה 1 יהיו בסכום שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויי בסכום אחר;..."
8. ע"פ דברי ההסבר לתיקון לחוק, החוק מעגן חובה חשובה והכרחית ליחסי עבודה תקינים, למסור הודעה לעובד בדבר תנאי עבודתו במהלך החודש שלאחר תחילת העבודה. בהתאם לחוק הפרת החובה תגרור סנקציה אזרחית, בנוסף לסנקציה הפלילית.

ג. העברת נטל ההוכחה למעבידים בהיעדר הודעה

9. סעיף 5א' לחוק קובע כדלקמן: "בתובענה של עובד נגד מעבידו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעביד לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעביד בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובלבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971".
10. ע"פ דברי ההסבר לתיקון החוק, בהתאם לקביעת בית המשפט העליון, (כפי שתובא בסעיף הבא במאמר זה), יש להפוך את נטל הראיה על מי שמפר חוק בדבר חובות רישומיות וליישם את דוקטרינת הנזק הראייתי.
11. בע"ע 212/06 ימית א. בטחון (1988) בע"מ נגד אלי אפרים ויוני רובין נקבע כדקלמן:
"תכלית החובות הרישומיות המוטלות על המעביד על פי חוקי המגן היא לאפשר לעובד לדעת מה הן זכויותיו, לאפשר לו לעקוב אחר תשלום זכויותיו על פי החוק ולבדוק אם משולמות מלוא זכויותיו, ולסייע באכיפתן של זכויותיו. המחוקק אף קבע בשנים האחרונות חובות רישומיות חדשות החלות על מעבידים (חובה למסור הודעה בכתב על תנאי העבודה, על פי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב – 2002; חובה למסור לעובד אישור העסקה על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א – 2001);.... אין להתעלם מכך כי בשנים האחרונות חל גידול בהיקף התופעה של אי ציות לחוקי המגן, וכי מעבידים רבים מתעלמים מהחובות הרישומיות המוטלות עליהם. על בית הדין להתאים את פסיקתו למציאות המשתנה, ולקבוע נורמות אשר יצקו תוכן ומשמעות להוראות החוקים המטילות על המעבידים חובות רישומיות, יגשימו את תכליתן ויגבירו את אכיפת חוקי המגן".
"נוכח השינויים בפסיקה ובחקיקה בעניין נטל הראיה להוכחת תביעות שעניינן מימוש זכויות מכח חוקי המגן; נוכח הצורך להבטיח כי העובדים מכל השכבות במשק יוכלו לממש את זכויותיהם לפי חוקי המגן; נוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים מחובות רישומיות ואי ציות לחוקי המגן, יש לתת ביטוי מעשי לנפקות המשפטית של הפרת המעביד את חובותיו הרישומיות, דהיינו חובותיו לנהל פנקס שכר, פנקס שעות עבודה ומנוחה, מתן אישורים לעובד וחובות אחרות החלות עליו לפי הדין ולהחיל את ההלכה שנקבעה לעניין אי ניהול פנקס חופשה על אי קיום חובות רישומיות אחרות, דהיינו לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד כמתחייב בחוק, יועבר נטל ההוכחה למעסיק".
12. בע"ע 300162/96 חברת בתי מלון פנורמה ירושלים בע"מ – וואיל סנדוקה (מיום 1.6.2004, פסק דינו של הנשיא אדלר), נקבע כי ככל שמעביד לא יקיים את הוראות חוק ההודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב – 2002, יחול עליו נטל הראייה לעניין היקף המשרה של העובד.
13. יצוין, כי בתיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר (שנכנס לתוקף לאחר מתן פסק הדין לעיל), נקבע בסעיף 26 כי בהתקיים תנאים מסוימים יועבר נטל ההוכחה אל המעסיק ועליו יהיה להוכיח כי העובד לא עמד לרשות העבודה בשעות העבודה הנוספות השנויות במחלוקת. מכאן עולה כי גם מכוח חוק זה, עובר אל המעסיקים הנטל להוכיח את היקף עבודתם של העובדים.
14. מן האמור לעיל עולה כי, מגמת החקיקה והפסיקה הינה להעביר את נטל הראיה אל המעביד, עת המעביד מפר חובות רישומיות המוטלות עליו וכן לחייבו בפיצויים הולמים. המשמעות המעשית היא שהנטל להוכיח כי סוכם עם העובדים אחרת מהנטען בכתב תביעתם יוטל על המעסיקים.

ד. הטלת אחריות על נושאי משרה

15. בהתאם לחוק לאכיפת ההגברה בדיני עבודה, בנוסף למעסיקים, נושאי המשרה חשופים באופן אישי לסנקציות ולעיצומים כספיים, ולא יוכלו לקבל פיצוי/שיפוי בגינם מן החברה (משרד התמ"ת מכניס את נושא המשרה כנתבע בנוסף למעסיק).
16. להרחבה נוספת בנושא אנא ראו מאמר באתר משרדנו בעניין הרמת מסך והטלת אחריות אישית בדיני עבודה.

ה. סוף דבר
17. מעבידים שיפעלו בניגוד להוראות הקבועות בחוק הודעה לעובד ולא ימציאו לעובדים עם תחילת עבודתם או במהלכה הודעה בכתב בה פורט תנאי עבודתם, יהיו חשופים לכל האמור לעיל, לרבות הסנקציות הפליליות והאזרחיות הקבועות בחוק, וכן יהיו חשופית לקנסות הגבוהים שנקבעו בחוק החדש להגברת האכיפה בדיני עבודה.

לפרטים נוספים אנא פנו למשרדנו בטלפון 073-7417373 או באמצעות טופס צור קשר
בכבוד רב,
לירון מזרחי-פיליפסון, עו"ד