החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה התשע"ב - 2011

נובמבר 2012

להלן סקירה תמציתית של הנושא שבנדון.
א. מבוא
1. ביום 19.6.12 נכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה.
2. ע"פ החוק, עובדים שיגישו תלונה לאגף האכיפה במשרד התמ"ת בגין הפרת זכויותיהם ע"י המעסיק, ותלונתם תימצא מוצדקת, יוכלו להביא להטלת עיצומים כספים כבדים על המעסיק בין אלפי למאות אלפי שקלים, בהליך מנהלי קצר ויעיל (עד היום משרד התמ"ת נקט בהליך פלילי בלבד).
3. בנוסף להגשת התלונה, העובד יהיה רשאי להגיש תביעה כנגד המעסיק בגין הפרת זכויותיו לבית הדין לעבודה.
4. מעתה יוכל הממונה להטיל עיצום כספי על מעסיק שביצע הפרה או יותר מהוראות חוק העבודה כפי שקבוע בתוספת בחוק כגון שכר נמוך משכר מינימום, אי תשלום גמול בגין שעות נוספות ועוד.

ב. מהן דרכי האכיפה הנתונות לממונה במקרה של הפרה של אחד החיקוקים המצוינים בחוק?
5. הממונה, הסבור כי אחת מהוראות חוקי המגן בעבודה הופרה ע"י המעביד יפעל באופו מדורג כפי שיפורט להלן.
6. הממונה ישלח למעביד התראה מנהלית, לפיה עליו לחדול מביצוע ההפרה או לחילופין יודיע לו על הכוונה להטיל עיצום כספי.
7. לאחר ההודעה הנ"ל, יוכל המעביד לממש זכותו לטיעון אל מול הממונה ולשכנעו מדוע אין להטיל עליו את העצום הכספי.
8. במידה ולאחר מכן החליט הממונה להותיר את העצום הכספי על כנו, יוכל המעביד להגיש ערר בפני ועדת ערר במשרד התמ"ת.
9. המעביד יוכל לערער בבית הדין האזורי לעבודה על החלטתה של ועדת הערר.

ג. להלן שיעור הקנסות שמשרת התמ"ת מוסמך להטיל על מעסיקים בגין הפרה של חוקי העבודה (בתמצית):
10. התוספת השנייה לחוק קובעת 3 רשימות חוקים שהפרתם חושפת את המעביד לקנסות ואת שיעור הקנסות שניתן להטיל על מעבידים עקב הפרת החוקים, כפי שמפורט להלן:
• 5000 ₪ (10,000 אם זו הפרה חוזרת) בגין : אי תליית תקנון למניעת הטרדה מינית, אי הצגת מודעות בדבר זכויות עובדים לפי שכר מינימום, אי ניהול פנקסים לפי חוק חופשה שנתית ולפי חוק שעות עבודה ומנוחה.
• 20,000 ₪ (40,000 ₪ אם זו הפרה חוזרת) בגין: אי תשלום דמי חופשה, אי מתן חופשה לעובד, איסור ניכויים משכר העבודה, אי מסירת הודעה לעובד על תנאי העבודה (הכוונה להסכם עבודה קצר), הפרת היתר להעבדה במנוחה שבועית או בשעות נוספות.
• 35,000 ₪ (70,000 ₪ אם זו הפרה חוזרת) בגין: איסור העבדה בשעות נוספות או במנוחה שבועית ללא היתר, אי תשלום פנסיה בהתאם לצווי הרחבה, אי העברת כספים שנוכו לקופת גמל, אי תשלום שכר עבודה במועד, איסור פיטורי עובדת/עובד או פגיעה בהיקף המשרה/הכנסה לפי חוק עבודת נשים.

ד. הטלת אחריות על נושאי משרה
11. בהתאם לחוק לאכיפת ההגברה בדיני עבודה, בנוסף למעסיקים, נושאי המשרה חשופים באופן אישי מבחינת אחריות אזרחית, פלילית ומנהלית (קנסות), לסנקציות ולעיצומים כספיים, ולא יוכלו לקבל פיצוי/שיפוי בגינם מן החברה (משרד התמ"ת מכניס את נושא המשרה כנתבע בנוסף למעסיק).
12. להרחבה נוספת בנושא אנא ראו מאמר באתר משרדנו בעניין הרמת מסך והטלת אחריות אישית בדיני עבודה.

ה. בודקי שכר
13. על מנת למנוע מראש את ביצוע העבירות, החוק החדש מאפשר למשרד התמ"ת להסמיך "בודקי שכר עבודה" שיועסקו ע"י המעסיקים כמומחים לבקרה על זכויות העובדים, ויוודאו עבור המעסיקים כי יעסיקו את העובדים כחוק. אישור הבודק ישמש הגנה למעסיק מפני אחריות להפרות זכויות עובדים אצלו.

ו.העסקת עובדי קבלן
14. החוק להגברת האכיפה קובע כי בתנאים מסוימים המעסיק, מזמין השירות, אחראי גם לתנאי העסקתם של עובדי קבלן העובדים בשירותו, במידה וזכויותיהם הופרו ע"י חברת כח אדם או ניקיון או שמירה או הסעדה, באופן שהוא עצמו ייחשב כמי שהפר את תנאיהם.
15. מהן הסנקציות שיוטלו על מזמיני השירות?
• סנקציה מנהלית - עיצום כספי כאילו מזמין השירות הוא מעסיקם של עובדים אלו באופן ישיר.
• סנקציה אזרחית – במקרה בו בחוזה או בהצעתו של הקבלן לא פורטו בכתב רכיבי השכר שישלם הקבלן לעובדיו, עלות שכר מינמלית, הצהרת קבלן על עלויות נוספות כולל רווח והתחייבות מזמין השירות לתשלום בסכום שלא יפחת מעלות השכר המינימלית פחותה מערך שעת עבודה שנקבעה ע"י משרד התמ"ת, וכן במקרה בו השכר המשולם לעובדי הקבלן נמוך מערך שעת עבודה מינימלית שנקבע ע"י שר התמ"ת, מזמין השירות יהיה חשוף לתביעה אזרחית.
• סנקציה פלילית – מזמין השירות חייב לפקח ולעשות ככל שניתן למניעת העבירות בידי קבלן כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו, ולא צפוי לקנסות המפורטים בחוק. בנוסף, מזמין השירות חשוף לקנס בגין חוזה שמתקיים בו תנאי כפי שצוין בסעיף 18 לעיל.
16. ההגנות העומדות למזמין השירות הינן: הוכחה כי הוא עשה כל שניתן כדי למלא חובתו; הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות של בודק שכר מוסמך לפיהן הקבלן קיים את חובתו; מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה; מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות של בודק שכר, ועם גילוי ההפרה המווה עבירה עשה ככל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן.
17. אחריות נושאי משרה – גם מנהלו הכללי של התאגיד חב באחריות אישית בנושא זה, וגם הוא צפוי לקנס.

לפרטים נוספים אנא פנו למשרדנו בטלפון 073-7417373 או באמצעות טופס צור קשר

בכבוד רב,
לירון מזרחי-פיליפסון, עו"ד