הרפורמה בדיני פשיטת רגל

"מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה: שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'".[1]

​השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה. כמעט כל אדם או תאגיד משתמש באשראי במהלך פעילותו -משכנתא לצורך קניית דירת מגורים, רכישת מוצרים בתשלומים עסקאות מימון פיננסיות מורכבות ועוד. הסיכון שמשאביו של מקבל האשראי לא יספיקו לתשלום מלוא חובותיו הוא חלק בלתי נפרד מהשימוש באשראי. סיכון זה עומד במקרים רבים במוקד חיי הכלכלה. התממשותו של סיכון זה מכונה חדלות פירעון.[2]
דיני חדלות פירעון ליחיד מבוססים על על פקודה מנדטורית ארכאית - פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"),

הליך פשיטת רגל נועד להשיג שתי תכליות:

האחת - כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך השוויונית והיעילה ביותר לכל נושיו.
השנייה - לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו מסוגל לפרוע את חובותיו לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים, על ידי קבלת הפטר מן החובות. תוך כדי ההליך מקבל החייב כלים להתנהלות כלכלית נכונה ודרכים שימנעו ממנו להיקלע למצב של חדלות פירעון פעם נוספת. הרעיון של שיקום כלכלי לחייב טומן בחובו יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי לחייב מאפשר את שיקום תדמיתו בעיני עצמו, הקרובים לו, סביבתו האישית וגם לחברה כולה, כאשר הוא שב למעגל משלמי המיסים כאדם יצרן ותורם.
בחודש ספטמבר 2013 שינה כונס הנכסים הרשמי את גישתו בעניין הליכי פשיטת הרגל הנפתחים לבקשות חייב וביצע רפורמה בניסיון לאזן בין אינטרס
____________________________________________________________
[1] דברים טו1-2
[2]מתוך דברי הסבר לתזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015

החייב אשר נקלע בתום לב למצב בו אינו יכול לפרוע את חובותיו, לשיקום כלכלי בדרך של הפטר מחובותיו וזכותו לקיום מינימלי ולחיים בכבוד, לבין אינטרס הנושים לפירעון הוגן ושוויוני של החובות כלפיהם ולהגנה על זכות הקניין.
בהתאם לכך, נקבעו נהלים לניהול הליך פשיטת הרגל שעיקריהם כדלקמן:[3]
ככלל, הליך פשיטת הרגל ייקצב בזמן מוגדר מראש של כ- 4.5 שנים ממועד צו הכינוס למיצוי יכולת פירעון החובות.
בכל תיק ימנה הכונס הרשמי מנהל המיוחד מיד עם מתן צו הכינוס. המנהל המיוחד יתמקד במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך, ממועד צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, בביצוע בדיקות כלכליות יסודיות, גיבוש מצבת חובות חלוטים וגיבוש תכנית פירעון מוצעת לאישור בית המשפט, שתתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב ומימוש רכושו הפנוי והכנסתו הפנויה לאחר ניכוי צרכי ביתו.
תכנית פירעון - במסגרת תכנית הפירעון שתגובש ותוצג לאישור בית המשפט , וככל שהחייב יסכים למפורט בה, הוא יוכל לקבל הפטר מותנה מיד עם מתן אישור ההסדר והכרזתו פושט רגל. בסיום מימוש תכנית הפירעון, בתוך פרק זמן של כ- 3 שנים נוספות, יקבל החייב הפטר חלוט מחובותיו.
בנסיבות מתאימות, כאשר עולה מן החקירות כי המשך ניהול הליכי פשיטת הרגל לא יביא כל תועלת לנושים, ניתן יהיה להמליץ על מתן הפטר לאלתר מיד עם הכרזתו של החייב פושט רגל.
בנסיבות מתאימות גם ניתן יהיה לקצר את תכנית הפירעון לתקופה קצרה מ- 3 שנים.
במסגרת הרפורמה יינתנו תמריצים חיוביים לחייבים. שיתוף פעולה מלא מצד החייב ככלל, ושיתוף פעולה מלא בגילוי כל מידע והרכוש מצדו (לרבות רכוש שהוברח עובר לפתיחת ההליך) בפרט, יקדם את החייב לקבלת הפטר מחובותיו. גם הגדלת הכנסותיו של החייב והגדלת התשלום החודשי עשויים, בנסיבות מסוימות, לקדם את קבלת ההפטר.
לצד התמריצים החיוביים תינקט גישה מחמירה כנגד חייבים שינצלו לרעה את ההליך ויבקשו להערים על הנושים, על בעל התפקיד, על הכונס הרשמי ועל בית המשפט. כנגד חייבים אלה יינקטו צעדי אכיפה והרתעה חריפים. כך לדוגמא, יצירת חובות שלא בתום לב והסתרת מידע מבעל התפקיד יסייגו את מתן ההפטר, או, למצער, ידחוהו באופן משמעותי. התנהגות כאמור עלולה אף להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל ולהגשת כתבי אישום פלילי בגין עבירות בפשיטת רגל.
_____________________________________________________
[3] מתוך אתר האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי

לאור התכליות המתוארות, ביקשנו לבדוק כ 140 תיקים בתחום של פשיטת רגל בהם טיפל המשרד במהלך השנה האחרונה. 80 מתוכם היו נשים (57%) ו-60 גברים (43%). הגיל הממוצע עמד על 46.3 (ס.ת. 11.3) כאשר ברבע המקרים היו בני 55 ומעלה. שיעור הנשואים במדגם היה פחות ממחצית – 38.9% (54 תיקים מתוך 140).
מבחינה דתית, ההתפלגות דומה לזו באוכלוסייה הכללית – 83.6% יהודים (רובם ילידי ישראל), 14.3% מוסלמים ו-2.1% נוצרים. שיעור העולים מחבר המדינות עמד על 10.7% ושיעור העולים מאתיופיה היה 3.6%.
מספר הילדים הממוצע עמד על 2.8 (ס.ת. 1.8) כאשר שיעור התיקים עם מספר ילדים גבוה (ארבעה או יותר) עמד על 28.6%.

בארבעה מכל חמישה תיקים במדגם (78.6%) בן הזוג נמצא בתהליך של פשיטת רגל. במחצית המקרים, החייב או החייבת אינם עובדים ובשני שלישים מהתיקים הם מקבלים קצבה כלשהי מהביטוח הלאומי (2% מתוכם קצבת נכות או הבטחת הכנסה).
לגבי מזונות, נמצא כי בחמישית מהתיקים קיימת פסיקה לגבי תשלום מזונות לחייבים ובתשעה מקרים (6.4% מהמדגם) ישנו פיגור או אי תשלום של המזונות לזכאים.
בכמחצית מהמקרים (48.6%), החייבים מתגוררים בשכירות פרטית, ושיעור משמעותי נוסף גר בשכירות ציבורית בדירת עמידר (28.6%). שישית מהמדגם גרים אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים, ילדים). 5% בלבד מתגוררים בדירה השייכת להם.
מבחינה זכאות כלכלית, לחמישית מהאנשים במדגם יש זכאות לסיוע בשכר דירה ול-7% יש זכויות בנכס כלשהו מתוקף ירושה או סיבה אחרת. 38.6% הוכרו כנכים בידי הרשויות.

משך הטיפול הממוצע בתהליך פשיטת רגל עומד על שנתיים בקירוב (26.4 חודשים). משך הטיפול ממושך יותר בקרב חייבות (27.7 חודשים) לעומת חייבים (24.6).
במרבית המקרים (9 מכל 10 תיקים) התהליך מגיע לדיון בפשיטת רגל וב-90% מהמקרים הם מוכרזים כפושטי רגל, נקבעת תכנית פירעון ניתן הפטר או הפטר מותנה לחייבים. לצד זאת, בעשירית מהמקרים נרשם ניצול לרעה של ההליכים הללו והוא מתבטל.
החוב ההתחלתי של החייבים בתהליכים הללו עומד על כחצי מיליון שקלים (החוב ההתחלתי בקרב גברים גבוה פי למעלה משלוש מזה של הנשים). לעומת זאת, לא נמצא הבדל מגדרי מבחינת צו התשלומים שנפסק בידי בית המשפט (223 ₪ לנשים, 259 ₪ לגברים).

סיכום ומסקנות
לאחר כניסת הרפורמה בתחום פשיטת הרגל ניתן לראות כי רוב החייבים בהם טיפל משרדנו, אשר ניתן צו לכינוס נכסיהם לפי בקשתם, אכן ביקשו לשקם את חייהם ולהסדיר את חובותיהם במסגרת הלכי פשיטת רגל.
ככל שהחייב קיבל על עצמו את הוראות צו הכינוס ופעל כנדרש כדי לעמוד בתנאיו, כך מצא אוזן קשבת אצל המנהלים המיוחדים, אשר פעלו במקרים רבים לסייע לחייב לשקם את עצמו וסייעו לבנות תכנית פירעון המתאימה למידותיו של החייב, בהתחשב במצבו הבריאותי, בכושר השתכרותו הנוכחי והעתידי והתנהלותו בתוך ההליך.

כך גם בית המשפט הרואה את האדם הניצב לפניו, תוך שהוא בוחן את המשך ההליך והתועלת שתצמח לנושים. במקרים רבים התערב בית המשפט ותיקן את תכנית הפירעון כאשר שיקום חייו של החייב עמד במרכז ההחלטה.
לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת גרוסמן בענין חסוי נ' כונס הנכסים (ת"א) 2131/06 פשר (ת"א) 2131-06 חסוי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו)
"תכליתו של הליך פשיטת הרגל, בשים לב לתכנית רפורמה הינה לשקם את החייב ולא להטיל עליו עול בו לא יוכל לעמוד. הליכי פשיטת הרגל דהיום, חרטו על דגלם מסר סוציאלי ומתן אפשרות לחייב למחיה הולמת בכבוד"
דוגמא לכך ניתן ללמוד מפסק דינו של כב' השופט שכיב סראחן בפש"ר 34231-07-15 שם נידון עניינה של חייבת, אשר כלל חובותיה עמדו על כ 1,100,000 ₪, החייבת, חולה במחלה קשה נכה בשיעור 100% ללא כושר עבודה. על אף מחלתה הקשה עבדה החייבת מספר שעות מדי יום, זאת כדי לקיים את עצמה בכבוד ולעמוד בצו התשלומים שהושת עליה בסך 300 ₪ בחודש.

במסגרת תכנית הפירעון ביקש המנהל המיוחד להכפיל את צו התשלומים למשך 32 חודשים נוספים. בית המשפט דחה את תכנית הפירעון המוצעת לאחר שהסביר ליושבים באולם כי מדובר במחלה קשה, אשר בגינה לא תוכל החייבת לעמוד בצו התשלומים המוצע וקבע כי החייבת תוסיף לקופת הכינוס סך 9,600 ₪ ב 32 תשלומים.

כך היה גם בפסק הדין של כב' השופטת חנה קיציס בפש"ר 11689-09-15, שם נידון עינינו של חייב הסובל גם הוא ממחלה קשה, אשר סך חובותיו עמדו על כ 350,000 ₪, המנהל המיוחד לאחר ששקל את התועלת שתצמח מהמשך ניהול ההליך ואת התנהלות החייב במהלך התקופה, המליץ להכריז על החייב כפושט רגל ולתת לו הפטר לאלתר מכל חובותיו, זאת לאחר שהצטבר בקופת הכינוס סך כ 4,500 ₪ בלבד. בית המשפט קיבל את המלצת המנהל המיוחד ואף איחל החלמה מהירה ובריאות טובה לחייב.

החלטות אלו מביאה לידי ביטוי את גישת המערכת כולה, בתי המשפט, כונס הנכסים הרשמי והמנהלים המיוחדים, אשר מנהלים את ההליך בפועל. גישה זו מקדמת את הרעיון הסוציאלי וקידום אוכלוסיות מוחלשות במדינת ישראל, אשר משרדינו עושה רבות למען קידום ושיקום אוכלוסייה זו.