זהירות פשיטת רגל!

נתאר את הסימנים המקדימים להסתבכות הכלכלית תוך המלצות עשה ואל תעשה, נסקור את מושגי היסוד בהליך פשיטת רגל ונתאר את ההליך לפי סדר כרונולוגי תוך המלצות ושימת דגש על התנהגות נכונה וזהירה ולניצול ההליך באופן האפקטיבי ביותר.
הליך פשיטת רגל נועד על מנת להגשים שתי מטרות מתחרות, האחת גבית חובות מהחייב והשנייה שיקום החייב ופתיחת דף חדש, הן החייב והן הנושה רשאים לבקש את ההליך כאשר החייב מעוניין להגשים את המטרה השנייה באמצעות הפטר מחובותיו ואילו הנושה מעוניין להגשים את המטרה הראשונה באמצעות כלים ייחודיים שמעמידה פקודת פשיטת הרגל כגון ביטול הענקות/מתנות/העברות וקיום עיקרון השיוון בין הנושים תוך ביטול העדפות נושים.
כתנאי לקבלת צו כינוס בפשיטת רגל יש להראות תחילה כי החייב מצוי "בחדלות פירעון", המבחן אינו בהכרח מבחן מאזני של נכסים כנגד התחייבויות אלא מבחן תזרימי לפיו תבחן השאלה האם בנקודת זמן רלוונטית החייב מסוגל לפרוע את חובותיו.
אם כן, שליטה, בקרה והתנהגות נכונה בכל הקשור לניהול תזרים מזומנים חיובי יבטיח את העסק תמיד בעל כושר פירעון, ולצורך כך נדרשת בקרה ומעקב קבועים.
לפיכך מס' סימנים מקדימים, מעין נורות אזהרה, לכשל תזרימי והיקלעות למצב של חדלות פירעון מנקודת מבטו של בעל העסק:
איחור בתשלום לספקים.
איחור בתשלום משכורות.
ניכיון שיק בבנק.
נטילת הלוואה חוץ בנקאית (שוק אפור).
חריגה ממסגרת האשראי בבנק.
שקים חוזרים
עסקת החלפת שקים.
אלו הן פעולות עסקיות המעידות על איבוד שליטה בתזרים המזומנים,על מנת להחזיר את השליטה לידיים יש בראש ובראשונה להימנע מנקיטת פעולות חד צדדיות מול ספקים ובכלל זה ספקי אשראי (בנקים ולקוחות), איחור חד צדדי או חזרה של שיק לספק בודד עלול לגרור דיווח תמים לספקי מידע דוגמת BDI וליצור תגובת שרשרת קטלנית מצד ספקים נוספים עד כדי קריסה מוחלטת.
על כן נעדיף תמיד להקדים ולבקש אשראי נוסף ולהימנע מלהפתיע את הצד השני.
על מנת לשלוט בתזרים המזומנים יש לזהות את הכשלים ולהגיב בזמן, לעיתים תידרש תוכנית כוללת לייצוב התזרים כגון קבלת אשראי ספקים ארוך יותר, החלפת ספקים, התאמת מסגרת האשראי בבנק, קיצוץ בהוצאות שוטפות, ייעול וקיצוץ בכוח אדם, מכירה של נכסים מכבידים או בלתי מניבים, הקדמת תשלום לקוחות ושיפור גביה מלקוחות.
במבט כללי ניתן לחלק את הכישלונות העסקיים לארבעה טיפוסי כשלים עיקריים:
כישלון עסק חדש - כתוצאה מתוכנית עסקית לקויה, חוסר ניסיון ניהולי, חוסר ניסיון/הבנה של התחום, תחזיות שלא התממשו וכו'.
קריסת עסק עקב אובדן בהכנסות- כתוצאה מכניסת מתחרים חדשים ואובדן לקוחות, משינוי טכנולוגיות, משינוי כיוון של השוק, כשלים ניהוליים בחילופי דורות בעסק משפחתי, מיתון כללי במשק, גביית לקוחות לקויה וכו'.
קריסת עסק עקב גידול בהוצאות - כתוצאה מהתרחבות, מרכישת טכנולוגיות חדשות, מרכישת עסק מתחרה, הוצאות מימון גבוהות וכו'.
קריסה עקב אירוע נקודתי - כתוצאה מאירועים כמו: מעילה, עוקץ, סחיטה, מחלה, מות, מלחמה, אסון טבע, גנבה, שריפה וכו'.
כאשר ההסתבכות הכלכלית הגיעה לנקודת האל חזור על בעל העסק לקבל החלטה על הפסקת מאמצי הצלת העסק והערכות לקריסה כלכלית, הליכי הפירוק ככל שמדובר בחברה בע"מ ולהליכי פשיטת הרגל הפרטית של בעל העסק, בשלב זה קריטי להיעזר בעו"ד הבקי בדיני חדלות פירעון.
בנקודה זו יש להפריד בין הליכי הפירוק של העסק לבין פשיטת הרגל של בעל העסק כתוצאה מערבויותיו לחובות העסק. לפיכך מעתה נמשיך ונתמקד בהליכי פשיטת הרגל של בעל העסק.
כאשר העסק פועל במסגרת חברה בע"מ יחשבו כחובות פרטיים רק אלו שלגביהם חתם בעל העסק על ערבויות אישיות ועל שטרי חוב.
על בעל העסק לערוך מאזן פרטי של נכסים והתחייבויות (לא כולל דירת מגורים יחידה, רשומה בטאבו) ולהגיע להחלטה האם יש ביכולתו לפרוע את החובות, ככל שאין ביכולתו לפרוע את חובותיו יהיה עליו לפנות לביהמ"ש בבקשה לפשיטת רגל.
בבקשתו יהיה עליו לפרט את הסיבות להסתבכות הכלכלית ולהגיש דין וחשבון מפורט על כל נכסיו וחובותיו. כונס הנכסים הרשמי יבדוק את הבקשה ובהתאם להמלצתו יינתן צו לכינוס נכסים ע"י ביהמ"ש המחוזי.
כונס הנכסים לצורך המלצתו יבדוק בשלב זה את תנאי הסף למתן צו כינוס ויבחן את נסיבות ההסתבכות הכלכלית על מנת לשלול התנהגות חסרת תום לב מצד החייב אשר גרמה לקריסה הכלכלית.
על כן התנהגות החייב "בתום לב" בשלב ההסתבכות הכלכלית הינה קריטית לעניין הסיכוי לזכות בהגנת פשיטת הרגל, סעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל מפרט את המקרים בהן לא תינתן הגנת פשיטת הרגל, להלן דוגמאות מפסיקת בתי המשפט לעניין תום הלב הדרוש:
"מדובר בחובות שנוצרו תוך כדי ביצוע עבירות פליליות של אי הגשת דוחות שנתיים .צבירת חובות אגב ביצוע עבירות מס ,אינו יכול להחשב ,בכל מקרה ,כיצירת חובות בתום לב" (פש"ר 390/01 מוחמד נ 'הכנ"ר ,חיפה).
"עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על החייב פושט רגל ואולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב." (פש"ר (חיפה) 371/01 מזרחי נ' 'הכנ"ר)
"מתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי ,לבד מהיותו עבירה פלילית ,מהווה התנהגות חסרת תום לב ...שמצדיקה את דחיית בקשתו של החייב" (פש"ר (חיפה) 60/01 עבד אלהאדי נ 'הכונ"ר)
"ניהול אורח חיים בזבזני עלול להגיע לדרגה של חוסר תום לב" (פש"ר 268/04 (חיפה) סבג נ' הכונ"ר)
"מי שמקים חברה ומסתבך ...ולאחר מכן מקים חברה שניה העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך...לצבור חובות, מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום לב ...היה עליו להסיק את המסקנות מההסתבכות הראשונה ולא להמשיך ולהגדיל את מצבת חובותיו באמצעות חברה חדשה" (פש"ר 260/00 יעקב אוחנה נ 'הכונ"ר)
"אדם המנהל עסק ואינו מעביר לשלטונות מס ערך מוסף את המס המגיע להם, גוזל את רכושה של המדינה וממילא המסקנה ברורה כי הוא נוהג חוסר תום לב ביצירת חובותיו" (פש"ר 343/02 איגר נ 'הכונ"ר)
"מובן כי חובות שמקורם באי דיווח ואי תשלום בעקבותיו הם חובות שנוצרו בחוסר תום לב" (פש"ר 187/08 עדוי סאלח נ' הכנ"ר)
יצויין כי מבחן תום הלב אינו מסתיים בשלב המקדמי של הגשת הבקשה אלא מרחף מעל פושט הרגל לאורך כל ההליך ולפיכך יבחן החייב גם בהתנהלותו במהלך ההליך כאשר מחובתו לשתף פעולה באופן מלא עם כונס הנכסים הרשמי ובעלי התפקיד, להגיש דוחות מלאים ומפורטים מידי חודש על הכנסות והוצאות, לשלם צו תשלומים חודשי שיקבע ע"י ביהמ"ש ולהמציא כל מסמך שיתבקש להמציא ולענות על כל שאלה שישאל בחקירותיו.
ניתן לחלק את הליך פשיטת הרגל לארבעה חלקים: הגשת הבקשה , צו כינוס, צו הכרזת פשיטת רגל, צו הפטר.
לאחר הגשת הבקשה והמלצת כונס הנכסים הרשמי יינתן צו כינוס אשר משמעותו כניסה להליך ועיכוב כל ההליכים המשפטיים והליכי הגביה כנגד החייב, עם מתן צו הכינוס יוזמנו נושי החייב להגיש לכונס הנכסים הרשמי תביעות חוב בתוך 6 חודשים, יוטלו על החייב הגבלות שימנעו ממנו ליצור חובות נוספים כמו איסור לשמש כבעל עסק, לעשות שימוש בכרטיס אשראי ובשקים וכן יינתן כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ.
במקביל ימונה מנהל מיוחד לנכסי החייב שיחקור את החייב על נסיבות ההסתבכות הכלכלית, על נכסיו בעבר ובהווה על עסקאות חשודות שבוצעו ערב ההסתבכות הכלכלית וכן אודות ההוצאות וההכנסות בהווה.
צו הכרזת פשיטת רגל הינו השלב השלישי שיפתח בדיון בבית משפט בו יוחלט האם להכריז את החייב פושט רגל, לצורך הדיון יגיש המנהל המיוחד דו"ח המסכם את כל ממצאי החקירה לעניין נכסי החייב וחובותיו וכן ממצאים לעניין תום הלב של החייב באופן יצירת החובות וכן תום הלב בהתנהלות החייב במסגרת ההליך.
במידה ויוחלט ע"י ביהמ"ש לא להכריז את החייב פושט רגל כי אז יבוטלו הליכי פשיטת הרגל לרבות ההגבלות וההגנות, יבוטל עיכוב הליכים, ויחלו מחדש כנגד החייב הליכי גביה במסגרת ההוצאה לפועל.
במידה והוחלט להכריז את החייב פושט רגל הופך המנהל המיוחד לנאמן ובתוך 90 ימים עליו לבדוק את תביעות החוב, לנאמן סמכות שיפוטית לדחות או לאשר תביעות חוב או לדחות/לאשר באופן חלקי, על החלטת הנאמן ניתן לערער לביהמ"ש המחוזי.
נושים אשר לא הגישו תביעות חוב במועד הקבוע לעיתים מחוסר ערנות או מחוסר ייצוג משפטי או חוסר הבנת ההליך ימחק חובת כאילו לא היה, כל הריביות המתווספות לקרן החוב יבוטלו ויחושבו מחדש בהתאם לכללים אחידים, בהקשר זה בולט היתרון שמשיג החייב כנגד חובות לבנקים הנושאים רביות חריגות וריביות פיגורים, חובות אלו יקטנו באופן משמעותי ביותר.
הכרזת פשיטת הרגל הוא גם השלב בו עוברים מחקירות ובדיקות לשלב האופרטיבי כלומר מימוש נכסי החייב וחלוקתם בין הנושים, במסגרת מימוש הנכסים ניתנת הגנה על דירת המגורים בתנאי כי מדובר בדירה יחידה המשמשת למגורי החייב ואשתו והרשומה בבעלותם בטאבו.
אופן החלוקה בין הנושים מבוסס על עיקרון העדיפות ועיקרון השוויון כלומר הנושים יתחלקו לקבוצות נשיה לפי מדרג של עדיפות כאשר עיקרון השוויון יחול בין הנושים באותה קבוצה, מדרג הנשיה הינו בסדר הבא: חובות מובטחים בשעבוד, הוצאות ניהול הליכי פשיטת הרגל, חובות בדין קדימה הכוללים: חוב בגין שכר עבודה, חוב למס הכנסה בגין ניכויי במקור משכר עבודה, מיסים מוניציפאליים וממשלתיים, דמי שכירות, חוב מזונות ולבסוף הנושים הרגילים.
הכרזת החייב פושט רגל היא גם ירית הפתיחה להגשת בקשות ע"י הנאמן לביטול הענקות (מתנות) והעדפות נושים, הענקה תחשב כל תשלום או העברה של נכס ללא תמורה שהעניק החייב בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לפשיטת רגל (או אפילו 10 שנים אחורה ובלבד שניתן להוכיח כי בעת ההענקה החייב היה חדל פירעון), העדפת נושים תחשב כל תשלום או מתן בטוחה לנושה כנגד חוב בתקופה של שלושה חודשים שקדמו להגשת הבקשה, אלו הם כספים/נכסים שיהיה על מקבלם להשיב לקופת הנושים גם אם חלפו שנים ממועד ההעברה/התשלום.
לאחר מימוש כל נכסי החייב והעדר תועלת ממשית מהמשך ניהול ההליך יגיע ההליך לשלב האחרון בו יינתן צו ההפטר המיוחל, בשלב זה ולבקשת החייב יינתן צו הפוטר את החייב מכל חובותיו (למעט חריגים כגון חוב מזונות וחובות מס לרשויות המדינה) יוסרו מעל החייב כל ההגבלות ויתאפשר לחייב לפתוח דף חדש נקי מחובות העבר.
הליך פשיטת רגל המסתיים בבקשת הפטר ימשך על פי מדיניות הכנ"ר כ 4 שנים מיום שהוכרז החייב פושט רגל.
במקביל להליך פשיטת הרגל רשאי החייב בכל שלב לאחר סיום הגשת תביעות החוב להציע הצעת הסדר במסגרתה תכונס אסיפת נושים לאישור הצעת החייב, בפועל רוב ההסדרים מבוצעים באמצעות טופסי הסכמה/התנגדות המייתרים את הצורך להתייצב לאסיפת הנושים.
לצורך אישור ההסדר יהיה על החייב לשלם 100% מהחובות המובטחים והחובות בדין קדימה (אלא אם קיבל ויתור) וכן להשיג הסכמות מ 51% מהנושים הרגילים אשר מחזיקים בערך נשיה של 75% לפחות מסה"כ החובות הרגילים, במידה ויזכה החייב להסכמת הנושים יסתיימו הליכי פשיטת הרגל, יוסרו ההגבלות ויינתן צו הפטר ובכך יחל החייב בפתיחת דף חדש ושיקום חייו.

ליצירת קשר o.peretz.adv@gmail.com ; טל 04-9127777 ; נייד 050-4455514