חוק הגנת השכר (תיקון 24), התשס"ח-2008

נובמבר 2012

סנקציות, נטל ההוכחה, אחריות נושאי משרה, שעות עבודה ומנוחה

להלן סקירה תמציתית של הנושא שבנדון.
א. מבוא
1. ביום 6.7.2008 פורסם חוק הגנת השכר (תיקון מס' 24), התשס"ח-2008, המתקן את חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – "החוק").
2. במאמר זה יובאו עיקרי התיקון (שתחולתו מיום 1.2.2009, למעט אחד מסעיפי העונשין שתחולתו מיום 6.7.2008).
3. ע"פ החוק מעביד חייב לנהל פנקס שכר (פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדים ופרטי השכר ששולם להם) ולמסור לכל עובד בכתב תלוש שכר (רישום נתונים מתוך פנקס השכר, המפרט את פרטי השכר ששולם).
4. בפנקס השכר ובתלוש השכר יכללו פרטי השכר ששולם לעובד, תקופת התשלום, השכר ששולם לעובד, הניכויים, פרטי הפירעון, שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה (המעודכנים לתקופת התשלום), כפי שהם מפורטים בתוספת לחוק (פירוט משמעותי וגורף).
5. מעביד שניכה סכומים בהתאם לסעיף 25 לחוק (כגון תשלומים שוטפים לקופת גמל), יעביר את הסכום לייעודו בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה.

ב. מהן הסנקציות המוטלות על מעסיק/ חברה אשר מפרים את הוראות החוק?
סנקציה מנהלית – קנסות
6. בהתאם חוק לאכיפת ההגברה בדיני עבודה התשע"ב – 2012, שנכנס לתוקף ביום 19.6.12, משרד התמ"ת מוסמך להטיל על מעסיקים בגין הפרת צו ההרחבה קנס כספי בשיעור של 20,000 ₪ (40,000 ₪ אם זו הפרה חוזרת) 35,000 ₪ (70,000 ₪ אם זו הפרה חוזרת).

סנקציה פלילית
7. בהתאם לסעיף העונשין בתיקון 24 לחוק, מעביד שמוסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם (הנדרשים כמפורט בחוק), או לא מוסר לעובדו תלוש שכר עד למועד הקובע, נחשב כמי שעבר עבירה פלילית (כמו גם בעבירות נוספות) ודינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (מחצית הקנס - 14,600 ₪ נכון לפברואר 2012) ובנסיבות מחמירות – כפל הקנס.
8. מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד בניגוד לסעיף 25 לחוק, דינו – מחצית מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (מחצית הקנס - 37,650 ₪ נכון לפברואר 2012) ובנסיבות מחמירות – כפל הקנס.
9. מעביד שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע לאחריו הפך אותו שכר לשכר מולן, והמעביד לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (75,300 ₪ נכון לפברואר 2012). אולם, לא יועמד מעביד לדין בשל עבירה לפי פסקה זו, אלא אם כן חלפו 90 ימים מהיום הקובע והשכר לא שולם עד אותו מועד, ובהתאם לנוהל שיאשר היועץ המשפטי לממשלה.
10. מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (ואם בנסיבות מחמירות – מאסר 30 חודשים או קנס פי 6 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין). תחולת סעיף קטן זה מיום 6.7.2008. הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) הינו בגובה 226,000 ₪, נכון לפברואר 2012.
11. ע"פ הנחיית משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מעבידים אשר לא ימלאו את הוראות החוק, יהיו חשופים החל מיום 1.5.2009 להעמדה לדין פלילי על פי העונשים הקבועים בחוק.

סנקציה אזרחית
12. לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר.
13. בהתאם לאמור בסעיף 2. (1) לחוק, מצא בית הדין לעבודה כי המעביד לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור, או כי המעביד מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות החוק, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעביד כאמור.
14. ע"פ סעיף (2) לחוק, מצא בית הדין לעבודה כי המעביד ביצע הפרה כאמור בפסקה 2.1 בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעביד ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת.
15. בהתאם לסעיף (3) לחוק, פיצויים לדוגמה כאמור בפסקה 2.1 יהיו בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר.
16. נקבע בסעיף (4) לחוק כי אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לעבודה לא יפסוק פיצויים לפי סעיף קטן זה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006.

ג. מהן הסנקציות המוטלות על נושאי משרה אשר מפרים את הוראות החוק?
17. נושא מישרה הינו מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
18. נושא מישרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבירות, שבצדן עונשים, המפורטות לעיל בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו. המפר הוראה זו דינו – מחצית הקנס הקבוע לאותה עבירה.
19. על פי החוק קיימת חזקה לפיה נושא מישרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה לעיל, אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

ד. נטל ההוכחה
20. בהתאם לחוק, נטל ההוכחה בכל הנוגע לתביעה, בה תובע העובד תשלום שכר עבודה בגין שעות עבודה (לרבות גמול שעות נוספות - עד 15 שעות נוספות בשבוע או עד 60 שעות נוספות בחודש - או גמול עבודה במנוחה שבועית), שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה שבעדן נתבע השכר, עבר לכתפי המעביד.
21. כלומר, המעביד יצטרך להוכיח כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה אותן תבע בכתב התביעה שלו, אלא אם יציג המעביד רישומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה כנדרש בתיקון לחוק. מדובר בנטל הוכחה שיהיה למעביד קשה מאוד להרים.
22. בתובענה של עובד שעילותיה השנויות במחלוקת הן אי תשלום גמול שעות נוספות, גמול עבודה במנוחה השבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה או דמי נסיעות, והמעביד שחייב במסירת תלוש שכר לפי הוראות סעיף 24 לחוק, לא מסר לעובד תלוש שכר, או מסר לעובד תלוש שכר שלא נכללו בו הרכיבים האמורים, חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל בניגוד להוראות סעיף 5 לחוק, ככל שהוא חל עליו, ויראו בשכר ששולם לו כשכר רגיל, שהרכיבים האמורים אינם כלולים בו, אלא אם כן הוכיח המעביד אחרת.

ה. שעות עבודה ומנוחה
23. מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועיות, שעות נוספות, גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית.
24. לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות ייערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;
25. לא בוצע הרישום בפנקס כאמור לעיל באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעביד מינה לכך.
26. חלה על המעסיק חובה, לפרט במדויק במסגרת תלוש השכר שעליו למסור לעובד, את מספר שעות העבודה שבהם עבד העובד בפועל (הרגילות והנוספות) בתקופה שבעדה שולם השכר ואת מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר.
27. תחולת החוק - החוק הגנת השכר קובע שחובה זו חלה לגבי תלושי השכר של כל אחד מהעובדים (כולל משרות אמון והנהלה, עובדים שאינם מגיעים למקום העבודה).
28. גם עובדים בתנאי העסקה מיוחדים נדרשים ליתן פרוט מדויק של ימי העבודה ומספר שעות העבודה שלהם בכל יום. חובת המעביד, בהקשר זה, היא לפרט את מספר הימים והשעות המדויק בתלוש השכר.
29. תיקון 24 לחוק קובע הוראות מפורשות בדבר רישום שעות העבודה של העובדים במקום העבודה, גם לסוגי עובדים שלא דיווחו על שעות עבודתם לפני כניסת הוראות התיקון לתוקף.
30. החוק קובע כי חובה זו אינה חלה רק כאשר מדובר בעובד שתנאי עבודתו ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו.
31. בהקשר זה יודגש כי חוק הגנת השכר מדבר על אפשרות פקוח על שעות העבודה והמנוחה, ולא על פיקוח בפועל, והשוני בין השניים ברור. לא בודקים אם למעביד פלוני היה למעשה פיקוח על שעות העבודה והמנוחה של עובד פלוני, אלא האם תנאי העבודה ונסיבותיה, אפשרו פיקוח כאמור. למשל, כאשר מדובר בסוכן מכירות או טכנאי שירות שמבצע את עבודתו אצל לקוחות, ניתן למצוא את האפשרות הטכנית המתאימה על מנת שהמעביד יקבל דיווח ברמה יומית על שעות עבודתו (דיווח נוכחות באמצעות הטלפון מאתר הלקוח, באמצעות הודעת טקסט, באמצעות הטלפון הנייד שברשות העובד וכו').

ו. פסיקה
32. מספר מעסיקים נקנסו על ידי בתי הדין לעבודה בגין ליקויים שנמצאו ברישום תלושי השכר אשר הפיקו, וזאת בהתאם להוראות תיקון 24 לחוק.
33. מפסקי הדין עולה כי בתי הדין לעבודה רואים בפירוט הרכיבים בתלושי השכר כזכות מהותית ובסיסית של העובדים ולא כעניין טכני שולי.
34. בתי הדין לעבודה מתייחסים להפרות החוק ובעיקר להפרות הקשורות לפירוט הנדרש בתלוש השכר, בחומרה רבה גם אם משך הזמן שבו התבצעה ההפרה היה קצר יחסית.
35. לנושאי משרה אחריות לקיום הוראות החוק והפירוט הנדרש בתלוש השכר. במקרה של אי מילוי הוראות החוק עלול נושא המשרה לשאת בתוצאות הפליליות של ההפרות.
36. ראו לעניין זה: פס"ד גני אליזה - פ' 34754-03/11 מדינת ישראל נ' גני אליזה בע"מ ואח' ופס"ד המכון למחקר ביולוגי בישראל - סק ת"א 14755-02-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מדינת ישראל המכון למחקר ביולוגי בישראל.

ז. סוף דבר
37. מהדין עולה כי על המעסיקים להקפיד על רישום נאות ומלא של כלל הנתונים הנדרשים בתלושי השכר של כלל העובדים, בהתאם להוראות החוק. על הרישום לכלול: מספר ימי עבודה בפועל, מספר שעות עבודה בפועל, שעות תקן, מספר ימי תקן, ימי מחלה, ימי חופשה, פירוט שעות נוספות וכיו"ב.
38. מעבידים שיפעלו בניגוד להוראות הקבועות בחוק, יהיו חשופים לכל האמור לעיל, לרבות הסנקציות הפליליות והאזרחיות הקבועות בחוק, וכן יהיו חשופים לקנסות הגבוהים שנקבעו בחוק החדש להגברת האכיפה בדיני עבודה.
לפרטים נוספים אנא פנו למשרדנו בטלפון 073-7417373 או באמצעות טופס צור קשר

בכבוד רב,
לירון מזרחי-פיליפסון, עו"ד