ייצוג בוועדות שחרורים (ועדות שליש)

לפני שנבין את מהות החשיבות בייצוג בוועדות שחרורים, בואו ננסה להבין תחילה מהי ועדת שחרורים ועל מי היא חלה? איפה ובאילו נסיבות! ועדת שחרורים חלה על אסירים המרצים את עונשם בבתי הכלא. הועדה מורכבת משופט או שופט בדימוס, נציג שירות בתי הסוהר ושני נציגי ציבור בעלי הכשרה ורקע של שנתיים לפחות בקרימינולוגיה, פסיכולוגיה או סוציולוגיה . לציין כי נציג שירות בתי הסוהר יכול להשתתף בוועדה, אך לא יוכל לקחת בה חלק, כלומר הוא יוכל להשמיע את דעותיו אך לא תהיה לו זכות הצבעה.
אסיר ששהה במעצר מעל שישה חודשים לצרכיי השלמת חקירה או כל סיבה אחרת ומרצה עונש מאסר בפועל וכן מיצה לפחות שני שלישים ממאסרו יוכל להגיש בקשת שחרור מוקדם. מי שמחליט על כך הנה ועדת השחרורים או בשמה הנוסף "ועדת שליש" והיא זאת שתדון בשחרורו המוקדם או שלילתה .

בהתחשב בנסיבות התיק והמקרה בו שוהה האסיר במאסר, דנה הוועדה לחיוב או לשלילה בשחרורו המוקדם על פי אמות מידה מוגדרות מראש אשר הראשונה שבהן היא: אם הוא (האסיר) מהווה סכנה לשלום הציבור . על כפות המאזניים נשקלות בוועדה גם אותה עבירה אשר בגינה הוא מרצה את עונש המאסר ומהווה גורם מכריע בהחלטה.
נתון משפיע וקובע אף הוא היא התנהגותו של האסיר בעת מאסרו בית כותלי הכלא, כך שגם אם העבירה שביצע חמורה, אך התנהגותו הייתה טובה וקיימים סימנים לשינוי דרכו מעולם הפליליים על סמך התרשמות העובדת הסוציאלית של שירות בתי הסוהר, יכולים לדון לחיוב בשחרור מוקדם ממאסרו.

אי אפשר לפסוח על העובדה כי חלק לא מבוטל בהחלטת הוועדה אם לשחרר את האסיר, היא במידה ויש לו עבירות קודמות, הרשעות קודמות או אישומים נוספים ואם ריצה בעבר עונש מאסר אחר ואף אם זכה להקלות בתנאי מאסרו או ביקש חנינה מהנשיא.
כל אלו נבחנים ביסודיות בהתאם לבקשתו ונשקלים לאישור או לשלילה של הבקשה. חשוב לציין כי הוועדה נסמכת על חוות דעת חיצונית המהווה משקל לא מבוטל בהחלטה ובהסתמך על הנתונים אותם מוסרת לוועדה אודות האסיר מחליטים אם לאשר או לשלול שחרור מוקדם!

אם כך נשאלת השאלה מיהו בר הסמכא אשר רשאי לתת חוות דעת חיצונית שתתמוך בבקשה ומדוע היא כל כך חשובה ומהווה משקל בלתי מבוטל בהחלטה הסופית?
הגוף הנוסף והמכריע נקרא: "רש"א" - הרשות לשיקום האסיר. נניח והאסיר השלים שני שליש מתקופת מאסרו , שינה את דרכו והתנהג למופת בעת תקופת המאסר, אשר אלו נלקחים בחשבון לזכותו ומהווים מדד חיובי לשחרורו. למשל: נרקומן שנגמל מסמים, עבריין מין שהסכים לעבור סירוס או טיפול אחר, הבטיח כי לתחום הפליליים הוא יותר לא חוזר ומנסה בכל דרך להראות את שיקומו ע"י שינוי ניכר בהתנהגות לפי אמות המידה הנקבעות בשירות בתי הסוהר ובפיקוח מלא.
עד לכאן זה טוב ויפה ומהווה משקל לא מבוטל בהחלטה הסופית, אך לכאן נלווה גם חוות הדעת נוספת והמכריעה של הרשות לשיקום האסיר והיא זאת שמכוונת ונותנת את הטון אם לשחרר את האסיר או שלא.
חלק מחוות הדעת של רש"א מתקבל גם מהפסיכיאטר המחוזי וזאת במידה והאסיר עבר הסתכלות פסיכיאטרית טרם או במהלך המאסר ובמידה ולא? תתווסף גם חוות הדעת הפסיכיאטרית מטעם בריאות הנפש של שירות בתי הסוהר. כאן חייבים נהיה לציין כי אם נשפט על עבירות של גילוי עריות, נתון זה יתווסף לדוח ויודגש כי יש מעורבות לגילוי עריות, גם אם השינוי ניכר וחלו כל המרכיבים האחרים הנזכרים לעיל.

אם כך, מדוע נחוץ סיוע משפטי בוועדת השחרורים אם האסיר יוכל להגיש את הבקשה בעצמו ולהמתין להחלטות הועדה?
נתחיל מזה כי הועדה מכילה את קבוצת האנשים הקריטית והמכריעה בנוגע לעתידו של האסיר, אך גם כפופה לגורמי האכיפה ורואה את האינטרס הפרטי הטהור שלה מבלי לקחת חלק או רצון בשחרור מוקדם. עורך דין פרטי אשר נשכר לצורך מטרה זו יהיה זה שאמון על הצגת המציאות בפני ועדת השחרורים ובאופן קובע ומקצועי ויהווה משקל מכריע בהחלטה . חשוב לציין ולהבהיר כי לפני הגשת הבקשה באופן פרטי, חשוב יהיה לעבור תחילה דרך עורך דין שיכין את הבקשה והתיק באופן מקצועי ויצמצם נזקים קריטיים בפני הועדה .

יש לציין כי הועדה נסמכת ונותנת משקל לא מבוטל על תסקיר עורך דינו של האסיר ורואה בעצם האקט לסיוע משפטי אבן בוחן חשובה ומכרעת המהווה את רצונו של האסיר לשינוי דרכו השלילית והשתלבותו הנורמטיבית בחברה.
הליך זה מונע סנקציות שליליות ומיותרות ועוזר לאסיר להשתחרר מהר יותר. תפקידו של עורך הדין בהחלטה כה מכרעת וחשובה זו, היא לייצג את האסיר באופן מקצועי ורהוט, בייחוד מול הגורמים הרלוונטיים אשר מכריעים את הכף לחיוב או לשלילה .
מסתבר כי אין מחיר לחופש!