מהו הליך הגישור?

נשיא בית המשפט לשעבר כב' השופט אהרן ברק קובע כי: " ... הסכסוך המשפחתי הוא בעל גוון מיוחד. לעיתים קרובות רק קצהו נגלה לעין ואילו רובו ככולו נסתר מהעין, ומפעפעים בו רגשות עזים ". (הש' אהרן ברק רע"א 6558/99 חבס נ' חבס פ"ד נד (4) 337 (2000)
בית המשפט לענייני משפחה ו\או בתי הדין הרבניים מתקשים לעיתים קרובות לגלות ולחשוף את עומק הסכסוך המשפחתי עקב העומס הרב בו נתונה המערכת. עומס המותיר בידי השופט בבית המשפט או הדיין בבית הדין הרבני זמן קצר ביותר יחסית לכל דיון. סיבה נוספת לכך היא שבעלי הדין לא רוצים לחשוף את עמדותיהם האמתיות מחשש כי חשיפת עמדותיהם ורגשותיהם תעמידם במצב נחות בבית המשפט.
אי לכך בשנים האחרונות תופס הגישור בין בני זוג\ שותפים עסקיים\ חברות מתחרות וכד', מקום של כבוד כחלופה אפשרית ו\או מקבילה לבתי המשפט . ההליך הגישורי מתעצם ומתפתח ותופס מקום מרכזי כהליך ליישוב סכסוכים ולפתרון מיטבי למצבים שאינם אידאליים ורצויים לתחילה ואשר נכפו על הצדדים באשמתם או שלא באשמתם.
מטרת הגישור הינה פיתוח הליך שמטרת העיקרית הינה יצירת אמון בין הצדדים. יצירת האמון נעשית בד"כ ע"י בירור עמדותיהם של הצדדים וזיהוי אינטרסים משותפים רבים ככל שניתן של בני הזוג\ שותפים עסקיים\ חברות מתחרות וכד'. זיהוי המטרות והאינטרסים הינו השלב הראשוני והחשוב. עם זיהוי האינטרסים המשותפים, ניתן לגשת לשלב השני בהליך והוא חיפוש ומציאת פתרונות ראויים אשר יאפשרו לעיתים לצדדים המשך חיים משותף . במידה והצדדים אינם חפצים בהמשך הנשואין, אזי לפחות הגישור ינסה לעזור לצדדים להגיע למצב של גירושין "מכובדים" ככל שניתן . גירושין אשר לא יגררו את בני הזוג למחוזות "המכוערים" של הגירושין ויגרמו נזק מתמשך הן לבני הזוג ובעיקר לילדיהם.
החוקרות רינה בוגוש ורות הלפרין-קדרי מגדירות את הליך הגישור כ- " הליך שבו צד שלישי ניטרלי (בד"כ בעל הכשרה באסטרטגיות לישוב סכסוכים) לבעלי הדין להגיע להסדר המתאים לצורכיהם. הגישור נתפס בישראל, כמו גם במקומות אחרים בעולם, כמתאים להחליף את ההליכים האדוורסריים (שיטה אדוורסרית הינה שיטה משפטית הנהוגה בישראל שבה השופט משמש כמכריע באופן פאסיבי בין שני צדדים. על הצדדים, בד"כ באמצעות עורכי דינם, מוטלת החובה להציג את עמדתם וראיותיהם בפני השופט ועל סמך ראיות אלו יפסוק השופט את דינו- ד.ו) של מערכת המשפט" (רינה בוגוש ורות הלפרין-קדרי- "הפרקליט" מ"ט תשס"ח עמ' 234.)
עוד קובעות רינה בוגוש ורות הלפרין-קדרי כי -"ההבטחה הטמונה בהליך הגישור לישוב הסכסוך בדרך פייסנית, מבוססת על הסכמה הדדית ולא על תחרות ...."(שם)
כאמור, גישור הינו הליך המתאים לקשת רחבה של נושאים ובכללם: סכסוכים עסקיים בין חברות, שותפים, סכסוכים בין משפחתיים ובני זוג.

מעמדו החוקי של הגישור:

המחוקק הכיר בהתפתחות הגישור והניסיונות לקידום פשרה מחוץ לכתליו של בית המשפט. לשם כך חוקקו והותקנו מספר חוקים ותקנות כגון:

סעיף 79ג' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984:

"79ג. (א) בסעיף זה, "גישור" - הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.

"הסדר גישור" - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;
"מגשר" - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.
(ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.
(ג) בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין,  בהסכמתו, בלי עורך דינו.
(ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.
(ה) העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.
(ו) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.
(ז) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.
(ח) הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך."

תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993
תקנות בית הדין לעבודה (פישור), תשנ"ג-1993
ועוד .

למי ומתי מתאים הגישור:
א. במידה והצדדים מעוניינים להגיע להסכם תוך רצון למו"מ והידברות .
ב. כאשר שני הצדדים מבינים כי עימות לא טוב ואינו בריא להם ולמשפחתם ו\או לעסק.
ג. כאשר יש נכונות להקשבה ורצון להבנת "היריב".
ד. צדדים בוגרים אשר מסוגלים לכבד אחד את משנהו ולהתגבר על רצון טבעי של נקמה שאין בצידה כלום.
ה. כאשר הם מעוניינים לנהל את ענייניהם מתוך הבנה והקשבה לצרכים ולרצונות של האחר, במצב זה מתאים להם הליך גישור.

מתי (בד"כ) הכלי הגישורי אינו מתאים:
א. אלימות קשה במשפחה.
ב. התעללות בילדים ע"י אחד מבני הזוג.
ג. מצב שאין שוויון מנטלי קיצוני בין הצדדים.
ד. כאשר אחד מהצדדים נמצא במצוקה רגשית קשה.
ה. כאשר בני המשפחה, חבר\ה טובים עו"ד ו\או גורמים נוספים פועלים בגלוי או מאחורי הקלעים לטירפודו ש/ל הסכם עתידי.

המגשר ותפקידיו:

תפקידו של מגשר אינו לחקור את העבר ואת הגורמים אשר הביאו למצב זה (לעיתים אין מנוס מכך אך כאמור זה לא תפקידו העיקרי של המגשר) אלא תפקידו להתמקד בהווה, בקיים, ב"עכשיו" ולסייע לצדדים הניצים להתוות את יחסיהם מההווה לעתיד, ע"י סיוע לצדדים להגיע להסכמות אשר תסיימנה את הסכסוך או לפחות תכניסו לפסים הגיוניים ופחות אמוציונליים. מפסים אלו תפתח דרך חדשה של הדברות ולא דרך של מלחמה.
א. הדבר החשוב ביותר הינו שהצד המגשר יהיה בעמדת ניטרליות כלפי הצדדים והם יכירו בכך.
ב. המגשר אינו יוצר את הפתרון (בד"כ) אלא אמור להביא את הצדדים למציאת הפתרון\פתרונות הטוב\ים ביותר עבורם.
ג. עזרה באיתור חלופות ומציאת פתרונות יצרתיים.
ד. לאתר נקודות הסכמה בין הצדדים.
ה. להימנע מכפיית פתרון על הצדדים.
ו. להבין כי אין ביכולתו לפתור תמיד כל סכסוך ולעיתים לשם כך יפנה את הצדדים לאנשי מקצוע נוספים כגון פסיכולוג, רו"ח וכו'.

כיצד מתבצע ההליך הגישור:

א. שני הצדדים מוכנסים יחדיו למגשר וברצותם מלווים גם ע"י מלווה ו\או עורך דינם.
ב. המגשר מציג את עצמו בפני הצדדים.
ג. הצדדים מציגים את עצמם בפני המגשר.
ד. המגשר מציג את עקרונות הגישור, יתרונותיו, עקרי חוק הגישור הכוללים סודיות, חסיון וכן הסבר שכל אשר יאמר בעת הגישור אינו יכול לשמש ככלי וכראיה בבית המשפט.
ה. מגשר יחתים את הצדדים על הסכם גישור כחוק.
ו. קביעת נהלי הגישור, קביעת מועדים.

עם התקדמות הליך הגישור יתכנו גם:
ז. מפגשים נפרדים עם הצדדים ע"י המגשר.
ח. העלאת הסכמות הצדדים לגישור על הכתב.
ט. מתן אפשרות לעורכי הדין של הצדדים (במידה ויש עו"ד והצדדים חפצים בכך) לעבור על טיוטת ההסכם.
י. חתימת הצדדים על הסכם גישור והגשתו לבית המשפט\בית הדין המוסמך לצורך מתן תוקף חוקי ומשפטי להסכם.

ולסיום, הליך הגישור הינו שבו הצדדים עצמם בסיוע המגשר\ת מבינים את האפשרויות העומדות בפניהם, מוצאים את הפתרונות הנוחים להם והנוחים לצד השני (Win-Win) ומנסים למזער את נזקי העבר לטובת עתידם ועתיד ילדיהם.