מזונות ילדים במשמורת משותפת

הליך הגירושין הוא הליך מורכב אשר שיקולים שכלתניים ואתגרים רגשיים שזורים בו כשתי וערב. לא אחת, האב והאם מוצאים את עצמם בהתנגשות משפטית אמוציונלית אשר גוררת מאבקים לא פשוטים בין כותלי בתי המשפט ובתי הדין הרבניים (ומחוצה להם). בניגוד לגירושין ללא ילדים (או עם ילדים בגירים), כאשר זוג הורים לקטינים מחליט להתגרש, יש לכך השפעה ישירה על הילדים ועל אופן גידולם לאחר הפרידה. בין הסוגיות המשפטיות השונות אשר יש להתעמת עמן בהליך גירושין עם ילדים, הקשות ביותר הן כמובן המשמורת והמזונות.

הדין לגבי מזונות ילדים
מבחינת מזונות ילדים לאחר גירושין, סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), קובע כי חובתו של הורה בתשלום מזונות ילדיו נובעת מהדין האישי החל עליו. היינו, הורים יהודים יישאו במזונות ילדיהם על פי הדין העברי. דין זה מטיל על האב את החובה בתשלום המזונות הכרחיים של ילדיו עד גיל 15. כאשר ילדים מעל גיל 15 ועד גיל 18, זכאים למזונות משני הוריהם בהתאם ליכולתם הכלכלית וזאת מדין הצדקה.
מזונות ילדים הכרחיים הוגדרו בפסיקה בתור הוצאות הכרחיות ובסיסיות של מזון, הנעלה, ביגוד, הוצאות רפואיות, הוצאות בית והוצאות מדור. מזונות ילדים מדין צדקה אינם תלויים בגילו של הילד ומוטלים על שני הוריו גם יחד. מטרתם של מזונות ילדים מדין צדקה הינה להבטיח שרמת החיים של הילד תישמר בדומה לרמת חייו ערב הגירושין.

מהי משמורת משותפת?
באשר למשמורת, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים נטו לקבוע כי היא תוענק לאם. היינו, האם מוגדרת כמשמורנית על הילדים, והאב זוכה לראות את הקטינים במסגרת הסדרי ראיה. בשנים האחרונות, ניתן לראות יותר ויותר אבות אשר דורשים משמורת משותפת. זהו למעשה הסדר משמורת אשר במסגרתו שני ההורים מוגדרים כמשמורנים וימי השהייה של הילדים בביתם נקבעים באופן שוויוני. נשאלת אפוא השאלה, האם משמורת משותפת לאחר גירושין, אשר מחלקת את גידול הילדים שווה בשווה בין הורים, צריכה להשפיע גם על היקף המזונות. מדובר בסוגיה מרתקת אשר התקבלו לגביה פסקי דין לכאן ולכאן.

כיצד משמורת משותפת משפיעה על מזונות ילדים?
על פי ההלכה הפסוקה, משמורת משותפת לאחר גירושין משפיעה על שיעור המזונות כאשר כל מקרה נבחן לגופו.
למשל, בפסק דין שניתן על ידי כבוד השופטת וילנר בבית המשפט המחוזי בחיפה, בינואר 2006, נקבע שיעור הפחתה של כ-25% מגובה המזונות לאב המנהל משמורת משותפת על ילדיו. יחד עם זאת, כבוד השופטת וילנר הדגישה כי ההפחתה "תלויה בנסיבות" ואיננה אוטומטית.
יש לציין כי ישנן פסיקות אשר הרחיקו לכת עוד יותר. למשל, בפסק דין שניתן בדצמבר 2013, על ידי כבוד השופט יעקב כהן בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נקבע כי ניתן לבטל כליל את חבותו של אב במזונות בגין משמורת משותפת. פסק דינו התקדימי של כבוד השופט כהן, אשר נפתח בציטוט ממגילת העצמאות – "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" - טלטל את המערכת המשפטית וקבע סטנדרט חדש מבחינת מזונות משמורת משותפת.
למעשה, קשה למצוא הלכה פסוקה אחידה אשר תטווה את סוגיית השפעתה של המשמורת המשותפת על חיוב מזונות ילדים. ישנם שיקולים אשר מנחים את בית המשפט בבואו לקבוע את דין המזונות במשמורת משותפת בכל מקרה ומקרה לגופו. למשל (רשימה חלקית): גובה הכנסתם של ההורים, פערי ההכנסה בין ההורים, צרכי הקטינים הספציפיים, נסיבות אישיות של ההורים (למשל, מצב בריאותי), היקפה של המשמורת המשותפת ועוד.

לסיכום
בשנים האחרונות, יותר ויותר פסקי דין עוסקים ביחס שבין מזונות ילדים למשמורת משותפת. משמורת משותפת יכולה להיות הסדר אידיאלי וזאת במיוחד מנקודת מבטם של הילדים. מחקרים רבים שנערכו בנושא הצביעו על כך שהקשר הישיר והרחב של הילדים עם שני ההורים מסייע להם להתמודד עם התא המשפחתי שהתפרק. עם זאת, משמורת משותפת צריכה להיות הסדר כן ואמיתי, עם אחריות משותפת והורות משותפת אמיתית ולא טקטיקה משפטית להפחתת מזונות.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני 08-9573333