מעצרים – על הליכי המעצר במשפט הפלילי

בס"ד

מעצר במשפט פלילי הינו הליך שמטרתו לאפשר לרשות החוקרת (משטרה/רשות חוקרת אחרת, כגון:רשויות המס) לבצע מלאכתה בצורה יעילה ואפקטיבית לצורך איסוף ראיות בתיק החקירה המתנהל על ידה. אולם, מנגד, הליך המעצר פוגע פגיעה חמורה בחירותו של אדם וזאת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לשם כך, הוסדרו כללים ברורים, המעוגנים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ"ו-1996, לניהול חוקי ותקין של הליכי המעצר על מנת שהפגיעה בחשוד תהיה מינימאלית ומידתית.
ככלל, קיימים שני סוגי מעצרים עיקריים: "מעצר ימים" ו"מעצר עד תום ההליכים".
• "מעצר ימים" – זהו מעצר בטרם הגשת כתב אישום. זהו המעצר הראשוני בו נלקח החשוד בעבירה לחקירה שמטרתה בירור העובדות ואיסוף הראיות.
"מעצר ימים" יכול שיתבצע עפ"י צו שופט זאת כאשר למשטרה ישנו מידע מוקדם על עבירה שהתבצעה או שעומדת להתבצע, ואז למשטרה / הגוף החוקר ישנו הזמן לבקש צו מעצר. קיימת אפשרות נוספת והיא ביצוע מעצר ע"י שוטר ללא צו של בית משפט, מקרה זה מתקיים כאשר הנסיבות מצדיקות מעצר מיידי (למשל: אדם המבצע בפני השוטר עבירה בת מעצר) או כאשר אדם נדרש לחקירה.
• "מעצר עד תום ההליכים" – זהו מעצר לאחר הגשת כתב אישום. במקביל להגשת כתב האישום, עומדת בפני התביעה האפשרות להגיש לבית המשפט בקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשם, אשר קבלתה תביא למעצרו של הנאשם עד לתום המשפט.
השוני בין סוגי המעצר הנ"ל, הינו במטרות המעצר וכן במשך זמן המעצר. ב"מעצר ימים" מדובר במעצר ראשוני שנועד בעיקר לצרכי חקירה, ועל כן הוא מפוקח ומבוקר ע"י בית המשפט כך שניתן להאריך את תקופת המעצר עד 30 יום (חריג: ניתן להאריך מעבר לכך רק באישור היועמ"ש). לעומת זאת, מעצר עד תום ההליכים נועד למנוע אפשרות לשבש את המשך המשפט (כגון: פגיעה בעדים, איומים על עדים וכו'), ומשך הזמן המקסימאלי שלו הוא עד 9 חודשים (חריג: במידה וטרם ניתנה הכרעת דין, ניתן להאריך את המעצר באישור שופט בית המשפט העליון).

"מעצר ימים", מהו? – מעצר בטרם הגשת כתב אישום
מעצר בטרם הגשת כתב אישום, מכונה בפרקטיקה הפלילית "מעצר ימים". מדובר על השלב הראשוני בהליך הפלילי בו נעצר אדם בין אם ע"פ צו שופט ובין אם לאו, כאשר במקרה כזה מצויה המשטרה / הגוף החוקר ב"מרוץ נגד השעון" כדי לבצע כמה שיותר פעולות חקירה שיובילו לאיסוף ראיות בתיק. במידה שמשך הזמן לא הספיק למשטרה, והיא זקוקה לבצע פעולות חקירה נוספות בתיק, היא תיאלץ להגיש לבית המשפט בקשה להארכת מעצרו של החשוד ולהביאו בפני שופט בטרם יסתיימו להן 24 שעות מרגע המעצר (במקרים חריגים תוך 48 שעות).

יובהר, כי בשלב זה, בו מוגשת לבית המשפט בקשה להארכת מעצרו של החשוד, סנגורו של החשוד "מגשש באפילה" את דרכו היות והוא אינו רשאי לעיין ו/או לקבל לידיו את חומרי החקירה (הזכות קיימת רק לאחר הגשת כתב אישום) המצויים בידי המשטרה. אשר על כן, הסנגור יכול ללמוד על מצבו של החשוד משיחות עם החשוד עצמו וכן קיימת לו האפשרות לחקור את נציג המשטרה במהלך הדיון בבקשת הארכת המעצר שהוגשה.
כאשר חשוד מובא בפני שופט בבקשה להארכת מעצר, השופט יבחן האם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים :
1. קיים חשד סביר כי החשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו.
2. מדובר בעבירה בת מעצר (עבירה מסוג עוון או פשע).
3. מתקיימת לגבי החשוד אחת מעילות המעצר הבאות:
• חשש לביטחון הציבור, בטחונו של אדם, בטחון המדינה.
• חשש לשיבוש הליכי חקירה או שיבוש הליכי משפט.
• קיים צורך בהמשך נקיטת הליכי חקירה.
4. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת ("חלופת מעצר").

"מעצר עד תום ההליכים", מהו? – מעצר לאחר הגשת כתב אישום
לאחר שסיימה המשטרה את מלאכת איסוף הראיות, מועברים חומרי החקירה לידי התביעה (תביעה משטרתית או פרקליטות) לצורך בחינת הראיות בתיק. במידה שהתביעה תגיע למסקנה, כי ישנן די ראיות לצורך ביסוס האשמה, אזי יוגש כתב אישום.
החל מרגע הגשת כתב אישום, הופך סטאטוס העצור מ"חשוד" ל"נאשם".
במידה שהחשוד שוהה עדיין במעצר, בנוסף להגשת כתב אישום נגדו, קיימת אפשרות כי תוגש גם בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים, כלומר: בקשה כי הנאשם ישהה במעצר עד אשר יוכרע דינו וייגזר עונשו.
יודגש: מדובר בשלב קריטי במהלך המשפט הפלילי, בעל השלכות ממשיות, שכן קיים הבדל מהותי בין נאשם השוהה במעצר לבין נאשם השוהה בחלופת מעצר (לדוג':מעצר בית). ככלל, סיכוייו הסטטיסטיים של נאשם השוהה במעצר עד תום ההליכים לצאת זכאי – קלושים, לעומת נאשם אשר מנהל את משפטו "מחוץ לסורגים".

בבקשה למעצר עד תום ההליכים יבחן השופט האם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
1. קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה בעבירה האמורה.
2. מתקיימת לגבי החשוד אחת מעילות המעצר הבאות:
• חשש לביטחון הציבור, בטחונו של אדם, בטחון המדינה.
• חשש לשיבוש הליכי חקירה או שיבוש הליכי משפט.
• חזקת המסוכנות – הנאשם הואשם בעבירות המקימות חזקה לכאורה בדבר קיומה של סכנה לביטחון (כגון: עבירות ביטחון, עבירות אלימות חמורה וכו').
• אי מתן ערובה או הפרת תנאי שחרור בערובה.
3. לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת ("חלופת מעצר").
4. חובת ייצוג ע"י סנגור בבקשה למעצר עד תום ההליכים או שהודיע הנאשם על רצונו שלא להיות מיוצג.

כאמור, חשוב לשוב ולציין, כי שלב המעצר הינו שלב קריטי בהליך הפלילי המשפיע רבות על המשך ההליכים בתיק ועל כן רצוי ליצור קשר מיידי עם עו"ד פלילי. התייעצות מוקדמת עם עו"ד פלילי אשר לו הידע והניסיון בדיוני מעצר, יש בה כדי למנוע את המשך מעצרו / הפחתה משמעותית של מספר ימי המעצר העתידיים, ולהביא בפני בית המשפט חלופת מעצר הולמת אשר תייתר את המשך מעצרו של החשוד בבית המעצר.

* גילוי נאות : עו"ד ליאור פרץ, בעל משרד פרטי בכפ"ס, הינו סנגור פלילי המייצג חשודים ונאשמים החל משלב הזימון לחקירה ועד לתום ההליך הפלילי.
נייד:050-6794919 ; E-mail : Plior.law@gmail.com
משרד:09-7687760 ; פקס:09-7687761 ; רח' התע"ש 25, כפר סבא
אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד.